נמרוד אבישר / היית |
השגעון מתעורר בתוכי וזוחל בחוסר בגרות
משווע, אצבעות נקמצות לאגרוף.
שמעתי שטוב לכולם מסביבי
אני תוהה אם זה הופך אותי לשמש
חם, אסור להזיע בחולצה לבנה.
אני שונא להתפשט
העירום שלי, בהשוואה לשלך, תמיד יותר
פגיע, נשימה נעצרת לרגע.
אמרת שעכשיו תורך
בעולם שלך הכל מסודר חוץ ממני
נגמר, זמן של שקט לא ישוב.
8.4.05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|