פיה עצובה / איש שלי |
עשן חונק את הראות.
שוב סחרחורת
מיטת שוכבי הריקה
מאוורר מדלל לחות תל-אביבית לאה
אצבעות לופתות את ירכי
ניחוח חולצה ועור של גבר
כמיהה לך. אליך.
איש שלי.
בלילות אתה ניגש בגניבה
פוצע צוהר ליבי באצבעותיך
שב אלי מתוך החושך
מותיר בי אותותיך
עת אשמורת אחרונה
לא אור עוד
מטשטש
עקבותיך ערפילים
הולך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|