כל שנותר
קובץ זכרונות
אלבום ציור ישן
תמונות של קיץ
דפים נהפכים לאחור

לילה לבן ואין ירח.
אתה רחוק.
כמו תמיד, ראשונה להודות
אני יודעת שזה נגמר.

שנינו טובעים בתוך מזרן ענק
זיעה מהולה בדמעות
רגשות. אושר. פחד.
אני נעלבת. שום דבר לא מספיק בשבילך.
אני לא מספיקה. לא יודעת איך לצאת מזה.
מודעות עצמית גבוהה.

הדירה שלך מלאה עציצים
שימחזרו את הפחמן שאנחנו נושפים בלי הרף.
אמרת שאל-לנו לנתח.
בכל זאת לא הפסקנו.

הספה שלך קטנה מלהכיל את שנינו.
אנחנו מסתבכים.
אני מסתבכת בתוכך. מהופנטת.
שפתיים פעורות בפישוק של הנאה.
אחר כך חרדות.

שיחות בלי סוף. קרינה אל תוך המוח.
מראה תקרת חדרי מתוך החור שבשמיכה.
כל כך הייתי רוצה אותך שם לידי.
משחק במחבואים.

הנסיעה אליך מעולם לא הייתה קצרה כל כך.
חצי צפון, רק אני ועברי.
בדיעבד, "יותר טוב כלום מכמעט".
נושמת משיחה לפגישה לסופ"ש.
בשבילך הגעתי הביתה.

פעם ראשונה. אתה נבוך.
אני בטוחה. ספה גדולה מדי.
הכל גדול מדי.
פנים אל פנים. עדיין מדהים.
עדיין טיפשה לקוות
שיום אחד
אהיה גם אני
לשיר.