אני לא יכול לצוף, יודע רק לשקוע
מתקשה ברוך ללטף, מצליח לדאבוני רק לפגוע.
קהות חוש-שכוח-אל מבתרת בשרי השסוע גם כך
דברי לא באים לאוזנייך, לעצמי בלבד אני נפתח.
גט! כיצד אהבה נחתמת בפיסת נייר מודפס?
בכתובה לא הוזכר סעיף היום שאחרי, בו חש כה מדופרס.
מקיז דם שבועתי, מחלק שווה בשווה רכוש אהבתנו
את הלב לא ניתן לחצות, מה שהיה שלי לא יהיה שלנו.
כיצד ניתן לחלק לשניים את הערב בו ביקשתי ידך?
השקיעה שייכת לכולם, קחי חזרה את חלקך.
הצהרות האהבה משאיר אצלי, ליום בו אתחרט
דבקה החך ללשון המתקשה לגלגל שתי אותיות... גט!
השיער שהאפיר לא ישוב לצבעו טרם הכרתיך
שנים אבודות לא ימצאו לעולם, עוטף אותן בתכריך.
נשארה סוגיה אחת ללבן, עניין רגיש ועדין,
הרכב נשאר אצלי, זוהי בעצם מהות הגירושין. |
