|
יום בהיר שמזכיר לי איך הייתי פעם
וגיטרה שמזכירה לי מי אני היום
מלטפים את עורפי ומכניסים לי טעם
אחרי תקופה של חורף שנעלמה פתאום
עם גיצים בעיניים ובפניהם עולה אודם
עוברי אורח שלעולם לא אדע את שמם
אך קירבה מסוימת שלא הייתה שם קודם
גורמת לי לרצות לחזור להיות בעולמם
אישונים ילדותיים שלא יודעים היכן לפנות
ממלאים את האוויר באהבה מעט אחרת
מסתובבים הם סביב עצמם הבנים והבנות
מחקים הם את הדמות שראו אתמול בסרט
מסתכלת והרוח מלטפת את עורפי
מסתכלת מהצד ופניי הן כבר חיוורות
עוברי אורח לא רוצים להיכנס לעולמי
כי הם גילו שאישוניי נשרפו לפני שעות |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.