כשהייתי פוגש אותה, את יעל, לא יכולתי לעשות דבר מלבד להסתכל
עליה, על פניה הצחורים, על שיערה החום המתולתל מעט שתמיד הסתיר
את לחי שמאל שלה, על עיניה הגדולות ששואבות אותך לתוכן.

ישבנו על הספסל המתפרק שליד הבית שלה, כמו תמיד. היא אהבה לשבת
שם, הוא צפה על הגן האהוב עליה בכל כפר סבא, הגן שלה, המקום
שלה, שם היא אהבה לשבת כדי להיות לבד, כדי להתנתק, כדי לעשן,
כדי לחשוב בשקט. היא לא ידעה שאני ידעתי על המקום הזה, היא
שמרה עליו בסוד, אבל פעם עברתי שם, במקרה, וראיתי אותה שוכבת
שם על הדשא, עם החצאית השחורה שלה, והגופייה הירוקה שלה, נשענת
על התיק ששלה כבר שנים, שומעת את החדש של מוקי שקנתה השבוע,
ובידה מחזיקה, כמובן, סיגריה. היא לא ראתה אותי, אבל אני
התיישבתי על הספסל שצופה על הגן והסתכלתי עליה, ישבתי שם אולי
דקה אבל הצלחתי לקלוט כל כך הרבה פרטים. באותו רגע הבנתי שאני
אוהב אותה, אני חושב שידעתי את זה גם לפני, אבל הדקה הזאת
שישבתי שם הוכיחה לי את זה.

יום אחרי זה ישבנו שנינו על אותו ספסל, לא יכולתי להפסיק
להסתכל עליה, והיא הייתה עם מבט מושפל, הסתכלה על המדרכה כמו
תמיד, כאילו חשבה שהיא לא ראויה להסתכל עלי, מעטים היו הפעמים
שהסתכלה לי בעיניים.
לא יכולתי יותר להסתכל על הלחי שלה והושטתי יד וסובבתי את
ראשה, היא לא ידעה מה בדיוק הולך לקרות אבל היא נראתה כאילו
תכננה את כל זה מראש. היא הביטה ישר לתוך עיני והרגשתי את
העיניים שלי מתחממות, את אישוני מתרחבים, כאילו שידרה אליהם את
כל האהבה שהיא יכולה לשדר, הסטתי את מבטי אל עבר שפתיה, אוח,
שפתיה... הן היו מדהימות, גדולות, אדומות ומלאות, כאילו קוראות
אליך שתבוא ותאכל אותן. הנחתי את ידי על כתפה והתקרבתי אליה
תוך כדי שאני מושך אותה אלי, שפתי נפגשו בשפתיה הרכות,
המדהימות. זאת היתה נשיקה קטנטנה, אבל עצומה, נישקתי אותה שוב
ושוב עד שכבר הפסקתי לספור, הרגשתי את מה שרציתי להרגיש כבר
מזמן...

כבר מזמן שאני רוצה לפגוש אותו, את המלאך שלי. כל אחד זוכה
למלאך אחד, אבל לא כולם זוכים להיות מלאכים. לפעמים לוקח המון
זמן עד שפוגשים אותו, את המלאך שלך, אבל זה קורה. אחרי שאתה
פוגש אותו, אתה מבין כמה אתה בר מזל על שזכית לראות אותו, זה
עושה לך טוב לראות אותו, זה ממלא לך את המצברים מחדש.

כשפגשתי את יעל בפעם הראשונה הרגשתי מין חמימות שכזאת, אבל לא
ייחסתי לזה משמעות מיוחדת. בכלל, לא ייחסתי אליה משמעות
מיוחדת, חשבתי לעצמי "טוב, נו, עוד מישהי שאני מכיר..."
עכשיו אני מצטער על זה... אולי הייתי מגלה זאת קודם, את המלאך
שלי.


היא שומרת עליי, אפילו עכשיו, אני יכול להרגיש את זה.
אל תפסיקו לחפש אותו, את המלאך שלכם. יום יבוא והוא יגלה
אתכם...




מוקדש בהכי אהבה שיש להדר.