אכזבה? היא צוחקת
כמה שזה לא רלוונטי עכשיו בשבילה
דמות מרדנית? הו לא. סתם עצלנית

הקורא בבית קפה בפינה מביט לעברה
מנסה להזכר איפה ראה את דמותה
נזכר וחוזר לעיתון לקרוא
על השמלה שלבשה באיזה מסיבה

לא רוצים אותה, סתם דמות מרקע
בסדרה שצונחת עקב רייטינג נופל
התסריטאי מסביר לה בפנים שלוות
לצאת לחופשה לרענון המראה
כי התוכן הוא לא באמת חשוב
אלא הפרונט וכמה שיותר

הם רוצים, אומרים לה
להרוג אותה היום
כי דמותה נחותה. סתם שפלה גמורה

היא חוזרת הביתה, הפתעה
דמויות ראשיות מתחלפות במיטות
והיא עוד תוהה מתי תוכל לישון בשקט

בלי הקולות.
הו, הקולות המהדהדים
המפחידים המאיימים

אבל בבוקר שכזה, את הקולות
תזנח נא, בנסיון אחרון לקדם את
דמותה העגומה

מבקרים לועגים, על כשרונה הדל
את המשחק למדה בעצמה לבדה
טפשים הם. אינה מתייחסת

אכזבה? הם שואלים
בנסיון למוטט את נפשה הסוררת
לשאוב אליהם את כל טיפת כבודה
אכזבה, היא נזכרת
כמה אכזבות נראה שהן לעולם לא
נגמרות

האודישן היה כישלון נחרץ,
כולם מסביבה,
היא שוב נכשלה. ועוד אכזבה תמלא אותה
תשוב למלצר את הקורא בעיתון
שכבר לא יבזבז עליה מבט

טפשים, היא צוחקת חרש
אין עוד דם, בעורקיי
לקחתם הכל, ועכשיו הם רוצים עוד

אכזבה? כמה זה לא רוולנטי בשבילה