הם פה!
הם כבר הגיעו לעירנו, חדרו לשורותנו, הציפו אותנו בשנאה.
איך נתגונן מפניהם?
האם בכלל כדי להתגונן?
אולי ניכנע?
אולי נתכחש?
נחזור לדרך ה"מוטב"?

אני לא מבין אותם,
מה הם רוצים מאיתנו?
דם?
יזע?
דמעות?

איך הם יכולים להגיד שהם קרובים לאלוהים אבל לדבר עלינו ככה?
איך הם מעזים לומר שהם רוחניים אבל לגרום לנו כל כך הרבה סבל?
למה?

כל כך הרבה שאלות,
אבל אין תשובה.
רק כעס.
הדדי, רצוי לציין.

אני לא שונא אותם,
אבל אין לי אליהם שום כבוד.
באים לפה עם הדת שלהם,
כמו מאפיה מאורגנת.
אומרים לנו שאנחנו חוטאים.

הם, אותם אלה שאומרים-
דרך ארץ קדמת תורה.
הם, אותם אלה עם החוקים לגרים, חוקים למלווים ולאלמנות.

ואני?
מה אני בעיניהם?
פגע, חוטא, עובד השטן!
"מוות לכופר" הם יצעקו בשערי העיר, "מוות לכולכם".
הם יריעו בעודם מיירטים עלינו אבנים,
גוררים אותנו למותנו בחבלים ומקלות.
כמו אלה מאושוויץ,
נו, אלה עם המספר,
אלה "שחטאו".
כמוני.

"יהודים לא מפנים יהודי",
הוא אמר לי,
אפילו יש לו צמיד עם הסיסמא הזאת.

אז למה יהודים שונאים יהודים?
כמוני.
כמוך.

עתידי כבר אבוד,
הם חדרו מעבר לחומות,
הם מסגודדים בכיכר העיר,
תפילה אחרונה לפני הפרעות.

תזהרו, פן עירכם תהיה הבאה בתור.