דרור שושן / אם, אך |
תמיד ממתין הייתי
עם קרן חמימה
עד שילכו
העננים
ואם הייתי גשם
תמיד יורד הייתי
אלייך, אל האדמה
להפיח בך
חיים
ואם הייתי שקט
בך הייתי נח
בין מחשבות לרגש
להפיס אותך
אישה יפה כל כך
אם הייתי דשא
את העולם הייתי
מכסה שמיכה רכה
שתניחי
את גופך
ואם הייתי אופק
מפנה הייתי
את המרחב כולו
שתוכלי
לצאת ממך
ואם הייתי שקט
בך הייתי נח
בין מחשבות לרגש
להפיס אותך
אישה יפה כל כך
ולו הייתי גבר
זורם אתך הייתי
היו לי המילים
כדי לשתוק
ולחבק
אך איני כל אלה
ורק הבאתי לך
את התשוקה של ילד
שאוהב אותך
אישה יפה כל כך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|