חובק אותי, בו בזמן שאתה מרוחק.
נמצא כאן איתי, כאשר ליבך שואף להתרחשות רגשית אחרת, שונה
משלי.
מתיימר להיות האחד והיחיד, זה שיבין ללב, זה שימחה את הדמעה.
אני מתרפקת בחיקך, מרגישה בנעימים.
תחושה שכזו ודאי תחלוף ברגע שתצא מהדלת.
תצא, תחזור, תצא
הזמן יעבור
אולי שוב תחזור.
כעת מקללת אני כל רגע שכזה, שחלקתי איתך.
הופנטתי, סוממתי,
שתיתי משיקוי האשליה הזאת שלך.
ואני שמחה, ואני בוכה,
אני הוזה שוב את דמותך,
כשהאורות כבויים
כשהרחובות ריקים מנפש חייה,
אני מתבוננת בתמונה נוספת מאלבום הזיכרונות שבראשי.
הבטחות שנאמרו מפיך אשר מעשיהן בפועל נעלמו באוויר,
כמו בלעה אותן האדמה.
להבין אותך,
כה קשה לי להסביר אותך.
תישרף כשתגיע
תתקרב כשתלך.
רוצה בהבנה שלך כלפיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.