כשאת עצובה
גם נחל האיתן מתייבש לו
ריק מכל טיפה שקופה של מים.
כשאת עצובה
גם הברזל לפתע נשרף לו
עולה באש, בלהבה הכחולה.
כשאת עצובה
הילדים מבחינים גם הם
ביוקר שמחתך אשר נסה לה מחייך.
כשאת עצובה
גם המלכה תפנה לך ארמונה
למען תהי מאושרת.
גם המלכה איתך כואבת.
כשאת עצובה
השמיים נעשים שחורים בחצי היום,
האדמה הופכת סדוקה
גם האדמה איתך נשברת.
כשאת עצובה
תשוט לה ספינת האושר
תעגון בלב האוקיינוס, תמתין לחיוכך שיופיע
ולא תמשיך בדרכה, עד אשר אותו חיוך יחליף את מקומה של הדמעה,
זו שזלגה מעינייך זה עתה.
עד אשר תתני סימן להבראה.
כשאת עצובה. |
