ארבל הכרמלי / נלך לשם, אהובת המחר |
בהם גופינו יחרשו תלמים.
הכוכבים שמעל אתן במתנה
אהובתי של המחר.
אל הכרם המאדים
נתגנב כמו שועלים
נקטוף אשכול, נטעם בפינו
ואת תאוותנו רווינו
אל החוף העזוב
עם הכחול הזהוב
נפקיר גופנו ונתעלס
והגלים ילטפו רגלנו
אל ההרים נצא
על נופים נצפה
בידיים שלובות ועינים חולמניות
נאמר מילות אהובות
אל הפרדסים עם בושם הפריחה
נצא עם בוקר,
בלובן השקט נתעלס
ובכתום התפוז נשתגל.
אל הלונה פרק נרוץ
נשוב לילדותנו,
ניפרד מעומס החיים
נתמכר למשובותינו ולצחוקינו.
19/12/01 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|