הציעו לי, ושמעתי שזה אמור להיות נחמד. אז ניסיתי. למה לא? הרי
כולם עושים את זה. ברור ששמעתי אזהרות, אבל בכל זאת, מי מקשיב
לאזהרות כאלה? חיים רק פעם אחת, ואני רוצה לנסות הכל. נתנו לי
משהו שעוד מעולם לא ניסיתי.נתנו לי אהבה, ולא סתם אהבה - אהבה
עמוקה, מזן צבעוני ונדיר.
בהתחלה, הייתי קצת מבוהל. לא ידעתי איך לקבל את זה, אם לעשות
משהו או פשוט לזרום... אם מה שזה עושה לי זה נורמלי, או שאולי
קיבלתי מנת יתר? או אולי אני מבולבל, וזה לא באמת זה... עבדו
עלי? קשה היה לי להאמין שבאמת יכול להיות כזה דבר בעולם הזה.
הייתי בטוח שאני מפספס פה משהו, כי הרי שום דבר לא יכול להיות
מושלם לגמרי.
מהר מאד גיליתי, שזה אכן מושלם. זה היה זה. היינו ביחד כל
הזמן. התמכרתי לה. לגופה, לריחה, לשיערה החלק, לעיניה הכחולות.
ויתרתי על כל אחת אחרת, ועל כל דבר אחר, בידיעה שאין. אין
תחליף למה שאני מרגיש כלפיה, אין שום דבר אחר שישתווה להרגשה
הזאת. ידעתי, פשוט ידעתי, שהיא שלי באמת. שגם היא מרגישה אותו
דבר כלפי, ושגם היא יודעת - שאני שלה.
אבל יותר מהכל, חשבתי שאני בשליטה. שהכל בסדר ושאני יכול
להפסיק מתי שארצה.
וזו הייתה הטעות הכי גדולה שלי.
שהיא עזבה, פתאום הבנתי שידעתי שזה יבוא. שידעתי תמיד שגן העדן
לא יכול היה להיות אמיתי ונצחי כפי שנדמה היה לי. שידעתי
שבסופו של דבר היא תצטרך ללכת, ואני אשאר שוב לבד. כמו לפניה,
אבל לא... הפעם עם אהבה - חזקה וגועשת יותר מתמיד. לוהטת.
צורבת מבפנים.
אכן, התמכרתי. לא יכולתי להיות בלעדיה. הייתי כל כך תמים.
רציתי רק אותה.
הלילות הראשונים היו נוראיים. סבל אדיר וכאב עד דמעות. ניסיתי
להקהות את הכאב, להגמל באמצעות מנות קטנות. לשרוד על קמצוצי
הזדמנויות שהיו לי לפגוש אותה, לדבר איתה, לראות אותה מדי פעם.
אבל מהר מאד הם עלו עלי. זה לא קשה. רואים עלינו המכורים את
הכאב בפנים. את החיפוש בעיניים. את המחסור בכל תנועה.
שלחו אותי למוסד גמילה. הפתיע אותי לגלות שהאהבה היא אחד הסמים
היותר קשים שקיימים, ולו רק בגלל הקושי להשיגה. אלכוהול,
סיגריות, שוקולד, הרי כל חומר ממכר תמיד אפשר למצוא בכל מקום.
אפילו סמים לא חוקיים כבר כל כך קשה להשיג אחרי הפעם הראשונה,
כשיצרת את הקשרים הנכונים. אבל האהבה היא התמכרות לדבר נדיר.
היא ההתמכרות היחידה שתלויה כולה בדבר אחד שהוא הכי לא צפוי
בעולם - בנאדם. אי אפשר לדעת לעולם מה הם יעשו. מה יקרה להם.
הם יכולים להיות שם יום אחד, ולהעלם יום אחר.
בדיוק כמו שקרה לי.
הבנתי שאני לא לבד. שיש עוד רבים כמוני שעברו את זה, ושרדו.
הבנתי שאני יכול להרפא. שאני חייב. זה לקח חודשים של סבל
ומאמץ, אבל הצלחתי.
כיום אני נקי. כבר חודשים שאני לא מרגיש צורך, וכל מה שרציתי
לספר לכם, ילדים, זה שאני בחומרים ממכרים לא נוגע יותר. יש
הרבה מקרים שנגמרו יותר גרוע. ואל תגידו "לי זה לא יקרה".
הזהרו, והזהירו את כל החברים שלכם.
האהבה מוחקת את הבנאדם.
98/? |
