מעיין השום והבצל
בוהק לתוכחת הזכות

בהגיגי לילה שם איבדתי
זיכרון

ואותך פורט על עצבי

יושבת על המדוכה
בנגיף קשרים קונצנטרי
באין קול ובאין עונה

ואתה עושה שמות ביריעתי
באפון עדשתי מקשה על
דמעתי

בקשתי זיכרונות החמצה
יציבות שאינה בר חלוף
בצוף כתרי תוסס

שטחים לתנופתי
המשועבדים לשליטה
בהכרעת דמי להפרדה
ו
אורות וצללים
בהילת מנוחתי
יסודי נשרש
בשדרת עמלי עוגני

היא תאמר לי שמעולם לא היה בי חלום
ותוסיף כפית סוכר להמתיק את המרה
ולא יכולתי לעמוד על טעמה המתוק של ראשותי
ביגוני לאהבה נשכחת שלאחר זמן מה רק נמתחת

והרגשתי אותך במעברים
קטנים יותר וקטנים פחות
באשי לתבונותיי הקמלות
המתנופפות בשערי
שברוח פרצים נרקזו

ואין לי דרך להבהיר לך
כשנתת בי רק גרמים של צביון
והשארת אותי תלויה
בסימן שאלות


וגם אם תבקש אוכל רק לדלות  
אני מודה,
ביקשתי סולידריות אופקית צחורה
בתזמון אפל נותרו רק מכאוביי
ועורי עוד מחפש נגיעה רכה
שאולי תפתח את הצוהר
לתת
בך
ממלכתי.