פעם, אולי ביום עתידי
אחלוץ פח עקלקל
אניפו באויר ואשפוך
אשפוך את כל הסגול הזה
על כל מחלפותי המשומנות,
על מראותי
והריח החזק ישכר את ליבי לעד
יזוב על גופי הערום-
עד לביין אצבעות הרגליים
וכולי גוש סגול אהיה,
מדהים ביופיו, נוצץ ושיכור
אז תופיעי משאול התהילה
וארצה לומר:
אך פי מלא גם בסגול
וכמו הרוגע לאחר הטוהרה-
עירומה תיגשי הלום,
וכשמקל הפלסטיק הסגול
ירטיט את גופך-
ארגיש מיובש
וכל מכאובי צורבים
ואת,
את תלטפי את פני
אט אט, מתמלא גם גופך בסגול
והתפרצות שאגתך תנקה את כולי
כולך סגולה
ואני טהור אך ליבי שיכור
וכשאגמור-
אגמור בסגול, שיצייר על גופך
טבלת אומנות מעודנת
ואז אדע-
שזיעתי לא לשווא ניגרה
וגופך המיוזע-
ירטיב אותי שוב בסגול. |
