"שוכב במיטתי,
ידיי רועדות,
עיניי אדומות,
למה אני?!,
צועק אך אין עונה,
הדממה בלעה את האור,
השקט הרג את ציוץ הציפור,
האפלה מחבקת, מקרבת,
מזמינה עם ידיים פתוחות,
להיכנס ולא לראות,
זיעה קפואה"
עברו כבר 4 ימים,
את מי בדיוק אתה מאשים?
אותו, אותה, אותם?
או אולי את כל העולם
רק אתה ואיש אחר לא.
השמש מסנוורת מבעד לתריסים,
חלום שלא תמיד פוגשים,
חזיון של אפלה,
או רק הזיה?
מפחד מהזייה?
היא אינה אמיתית,
או מהמחשבה,
ששם את לא היית... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.