|
נמחקו מילים
נמחקו רציפיי אותיות
לומר שאין מה להגיד
לומר שיש רק לנשום
לומר שלא לומר
אך כל קורה כאן אצלי בראשי
ורוצה כמו תינוק
להפיק ניסיונות של צליל שאולי יום אחד מילה
רוצה להפיק ניסיון להארה
שתהפוך יום אחד לאמירה מלאה תחושה אהבה
אהבה לתרגל
אהבה אלי אל עצמי
מי יאמר לי את אשר אוהב בעצמי
מי יאמר לי את אשר...
חושיי תחושתיי יחזרו לביתי לביתי לביתי אלי ילטפוני ילטפוני
ישימו ראשי על הכר ויינשקוני באושר לילה טוב לילה טוב
ואעצום עניי שיירצו ללכת לישון
וצפוף לי עם עצמי ואין מקום בין השורות כי מלאות בין השורות
מרחבים של רגש אהבה ותחושה של
יש יש יש יש יש
דחוסות שורות באופקים רחבים של אושר
אך האושר איך האושר בא ממלא למול השקיעה ממלא וכה רחוקה שיכולה
לאבד עצמה לדעת בלב אובד מיש
לבי פעם ככה פעם ככה
ויש אחרת שאלתי
מציאות אשליה
מציאות אשליה
וחלילה חוזר לו חלל וחלילה חוזר לו חלל
כבר חוזר וכבר חלל
חוזר זה חוזר את שומעת אותי זה חוזר
תמיד יש
לא לשכוח לנשום, לנשום אמרתי תנשמי יקירה תנשמי יקירה
וגם אתה |
|
|
לאור המצב הקשה,
עלי לעמוד על
דקויות. לא
תימניה בכלל,
למרות שקל לה
יותר לכתוב את
זה, לא קוראים
לה [לת"ב] - מה
זה פה צבא?
זה שמאשר את
הסלוגנים על
קוצו של יוד,
כואב, אבל יש
המשך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.