במלל משובב ובתמונה מזמן אחר,
אולי בכלל של השכנה או השכן,
מתלכדים הדמויות
לצאת במחול,
וכל המעוות או מתעוות יותר -
הרי זה משובח בהרבה.
עיניים נטרפות ממילים חושקות,
היצרים יוקדים עד כלות
וכל העדה מתלפפת בחבלי עינוגים
של זיכרונות עריצים מזמנים אחרים.
אתה רוקד וטס, פורץ למעגל,
רוקד ונרקד, רודף ונמלט
מזרועות נשלחות - משוק הבשר,
ורק בגלל שאל הזרם נדבק;
האם גם לנפש נמצא הפתרון
מאותם הניחוחות,
או שמא היא רק שבויה
של המצוי הנורא?!
14/07/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.