ארבל הכרמלי / ניגונים |
הייתה ציפור קטנה
אשר בטווח אוזני התיישבה,
והייתי שומע ניגונה -
כאילו מתוך קני באה,
ממש כמו הניגון שלי -
ניגון של אהבה עכשווית
עם הד לעתיד
אשר היה על שנינו מקרין
כל-כך הרבה אושר וחן,
אור וחסד מקן לקן.
בא החורף ובצילו עת הנדודים;
ננטשו הקנים,
השתתקו הניגונים
ובצל העבים השחורים
רק ציפורים שנסות על נפשן -
לניגוני חיזורים זה לא הזמן,
הן רק מבקשות לשרוד עד בוא האביב
ולחזור בכל הצבעים אל הזיו,
וציפור אחת קטנה שוב תנגן באוזניי
את הניגון הבא מתוך קרביי.
30/11/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|