|
על מזבח אהבתי
עקוד לבי,
מעורטל גופי
ואני בוער בתוכי.
כל מאוויי גלויים לפנייך
ואין לי סתרים מלפנייך;
אברך שעותיי עמך
ברוב חסד ניחוחך, גופך ושיערך.
קטורת את לשיריי ובחיי,
אור הנך בלבי החי
מאורו של ניגון
שבכולך עטוף.
10/05/04 © |
|
|
לפעמים גם אתה
יכול למצוא עצמך
בנעליו של
השכיין שלא
ישיין
(נוי-נוי, שומעת
את הזוג בדירה
ממול עד החדר
שלה, ומתקשה
להרדם מרוב
קנאה)
(וגם קצת בגלל
הרעש, אז הלו
להירגע שם!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.