ארבל הכרמלי / נחמה לאוהבים |
שזהבי טומא מכשפים עליה
והנה, שפגשתיה במערומיה
הייתי שובב על חמודותיה,
בדיוק כמו ביום הקדמון
בו הכרנו, ומאז נתמלאו חיינו אור.
שוב דלק הנר,
שוב לבי אמר הלל
שאי-אפשר בלתי עימה
ושוב זימר גופי במיטה,
ניחם ונוחם בכל תנוחה
וסרה לה העננה.
08/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|