חשבתי שקסמיי גלו ממנה,
שזהבי טומא מכשפים עליה
והנה, שפגשתיה במערומיה
הייתי שובב על חמודותיה,
בדיוק כמו ביום הקדמון
בו הכרנו, ומאז נתמלאו חיינו אור.
שוב דלק הנר,
שוב לבי אמר הלל
שאי-אפשר בלתי עימה
ושוב זימר גופי במיטה,
ניחם ונוחם בכל תנוחה
וסרה לה העננה.
08/05/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.