עידית קובליו / כבשה פועה |
לדעת שהלשונות הרעות כבויות
שהעינים השופטות סומות
שהלב המקנא רדום
שהכוכבים גואלים
והירח מנחם
מלטף את כאבי
מחליק בקרירותו על
הפצעים הדלוקים
והדמעות הבוערות בי
וידעתי שהקצב יוכתב לי
והרצון יתנפץ אל היומיום
הבוקר, הבהילות והפיח
כי הכח והמחיר
מניע בנו את העדר
שאני בו כבשה אחת פועה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|