יכול אתה ללכת בישוב ולהיתקל ברוטווילר קשור בחוט למלונה שלו
שבשלב הזהוי ההדדי, נזעמות פניו והוא מתחיל לחלות את עצביו
בדמות ההולכת על שתיים החולפת מולו,
אז אתה מבין שמה שמפריד בין עצמך כאן לשם הוא חוט
ואתה צריך להתפלל שלא ינתק
אז אתה מבין שגורלך אינו בידך
אם החוט ינתק או לא, לא בשליטתך.
גם אם תלך מסביב בפעם הבאה, כדי לברוח מהגורל שמא תינצל
או תקטין את רמת הסיכון, יכול אתה להיפגע ממכונית חולפת
מכדור טועה, או פעילות יזומה של מסתננים
יכול אתה להקטין את רמת הסיכון, שכן אז תחוש שאתה מגן על עצמך
מפני הגורל
אבל עדיין יותר מאשר גורלך נמצא בידך
הוא נמצא בידי הטבע והיקום הסובבים אותך.
מה שמפריד בין עצמך כאן לעצמך שם, אינו ניתן לחיזוי
וגם לא לשליטה מוחלטת, מה שמותיר אותנו כאן חשופים
הוא כורח המציאות הקיימת וכל בחירה לשנות ולשלוט בגורלנו
משפרת את הרגשתנו לגבי היקום הסובב אותנו
ובורא אותו עבורנו מחדש. |
