יש עיניים כחולות, יש ירוקות, יש חומות,
יש כאלה שנראות שחורות,
אבל בעצם מה זה משנה?
זה עושה את הבנאדם טוב יותר, אם היו לו עיניים שחורות ולא
כחולות?
או להפך...זה לא משנה! תמיד אנשים מראים את העיניים כאופיו של
בנאדם.
ואף, אם לבנאדם יש אף מכוער, ישר זה נהפך למגרעה שלא ישכח
לעולם!
שבעצם זה לא באשמתו שנולד עם אף כמו שלו.
והפה, יש פה חושני ויש פה ערמומי, ויש פה מדמם, ויש בוכה.
וסנטר, יש כפול ויש חלק, יש עם שיער, ויש ארוך או קצר,
יש שיער, ארוך, קצר, שחור, לבן, ירוק וכתום.
יש אוזניים, לרוב מוסתרות מאחורי השיער.
תמיד יש פנים.
לכולם יש פנים, לכולם יש את אותם חלקים,
אם הם לא מושלמים, הם נושא לבדיחה,
אם הם חסרים זה נושא ללעגה.
אבל לא משנה מה, תמיד, אבל תמיד, לכולם יהיו פנים.
לכל אחד יהיה פרצוף ופה ולחיים.
אבל העיניים, אין מה לעשות,
בעיניים יש מבט, יש כעס, יש אהבה, יש שקר ואמת,
הם יכולות לשקר ולהגיד הכל.
לפי העיניים של הבנאדם אתה יכול לזהות את תחושתו,
גם לעיניים יש את כלי הנשק החזק ביותר,
הדמעות...
הדמעות, איש לא עומד מולן, לכולם הן נוגעות בלב,
לכולם יש צביטה מסוימת לראות אותן,
לפעמים אנשים מחייכים או בוכים או מנחמים וכולה...
אבל תמיד ותמיד אנשים עושים משהו שהם רואים דמעות.
העיניים, עם הריסים הארוכות, והאיפור,
ולא לשכוח את צבען המהמם, לא משנה איזה תמיד הן יפהפיות,
נוגעות ללב,
המבט התמים של אימא, המבט הרע של אבא, המבט הרומז של ההורים
יחד.
המבט של תלמידי הכיתה שרוצים רק להרביץ לך
או שבעצם רוצים לחבק אותך,
ואתה אוהב לחבק, רק לא יודע מתי... אתה אוהב אהבה, ורוצה
חיבוק
רוצה לקבל חום, לא תמיד מקבל,
אבל לא תמיד מקבלים מה שרוצים נכון? -נכון.
ידיים, ארוכות לבנות שעירות.
רגליים, כנ"ל.
בטן, שמנה רזה עם שרירים...
לכולנו יש גוף, לכולנו יש פנים.
כולנו בסך הכל בני אדם,
אבל כולנו בוכים.
אז אתה לא הבנאדם הכי מסכן שאתה בוכה
להפך, אתה בנאדם!  :)