הוא עובד בחנות של הגלידה, והוא היחיד שגם עם המדים הבעושים
שלו נראה כמו מישהו שהייתי מזמינה אלי הביתה באיזה יום שישי
בלילה. יש לו עניים כחולות, שיער שחור והוא אוהב אותי.
הייתי עוברת שם כל יום אחרי העבודה, מזיעה כמו איזה סוס יאור
והשיער שלי נראה כמו פרווה מחושמלת מה70% לחות לפי דני (רופ),
הוא ידע מתי אני עוברת שם, הוא כבר תזמן אותי מראש ואז הוא
נעמד ככה בכניסה מחוץ למזגן מתחיל להזיע, מסתכל עליי כמו איזה
תמונה של גיגר במוזאון בין תערוכות של דווינצ'י... הוא ידע מה
הקטע שלי והכיר כבר את המשחקים שאני משחקת, רק המבט שלו הייתי
ישר מתפכחת, יוצאת מזה ובאה אליו כמו איזה במבי שרץ לאמא שלו.
הוא נתן לי כמה גלידה שאני רוצה בכמה טעמים שאני רוצה עם כמה
תוספות שאני רוצה ואז הוא ישב והסתכל עלי אוכלת. כמו בסיפורי
האחים פקינג גרים לא לקח לי יותר מדי זמן להבין שהוא בדיוק מה
שרציתי, איחלתי חיפשתי - וגם מצאתי לעצמי.

יש לו מבטא צרפתי מעצבן ונעליים מזוויעות, כשוא נוגע בי אני
נמסה, נמסה כמו גלידה בפה שלי ביום של 35 מעלות לפי דני (רופ).

הייתי חייבת אישור מיואב, כמו כל נערה כפייתית אובססיבית
שנענית למרותו של גבר הייתי חייבת ת'o.k הזה ממנו.

יואב אישר למרות שניכרה האכזבה על פניו עצם העובדה שהתאהבתי
במישהו מעל לראש, והמישהו הוא לא הוא. לא אכפת לי! התחוור לי
פתאום... תופעה חדשה ולא מוכרת פשוט לא אכפת לי מה יואב חושב.
אני ויואב לא דיברנו כבר שבועיים.

אני והצרפתי שלי עושים דברים מטורפים, אנחנו מחליטים בלילה-
ובבוקר אנחנו כבר בריביירה הצרפתית, הולכים למקומות שבהם עוד
לא היינו ומנסים כל מני דברים שבחיים לא ניסינו.
הוא מופיע לי בפתח של הבית עם קילו גלידה וקופסת סיגריות, ואז
אנחנו רואים איזה סדרת זבל בערוץ 3 כל הלילה.
אבל כל זה כלום לעומת התחושה שהוא נוגע בי...


אני רוצה לראות אותו דבר ראשון על הבוקר ודבר אחרון בלילה,
הגוש גלידה הכי גדול לא יקרר אותי עכשיו...



יונתן,גם אני...