ניב זמיר / זיכרון |
אחפור לי בור בתוך ליבי
ואליו אשליך אהבתי.
את עינייך הגדולות אשליך,
את צמתך הילדותית אטמון
ואכסה
את נשיקותייך החמות אגרד משפתותיי,
את חום גופך אשר נטמן בקור נפשי,
אזרוק,
אזרוק הכל
את זיכרון שדייך הקטנים אקרצף מעל גופי,
את מתק צחוקך אדחק מעל ליבי.
נתח, נתח אני אחתוך,
וגזרי זיכרונות אפזר
אל תהום הנשייה.
רק זיכרון אחד אשאיר לי למזכרת-
את חיוכך.
לעד יעור נושן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|