ג ראובן / שיר של מאוחר בלילה |
אני כותב עלייך עכשיו מין שיר של מאוחר בלילה,
כי את ממש מיוחדת ואף פעם לא יוצאת לי מהראש.
כל כך כיף להסתכל בכוכבים ולדעת שאת קיימת.
לפעמים נראה לי שבלעדייך העולם הזה פשוט ייעלם.
את בטח ישנה עכשיו,
אני לא יודע אם אמרתי לך את זה,
אבל כשאת ישנה את כל כך יפה.
הירח מאוד מזכיר לי אותך,
אור יפהפה בתוך עולם חשוך.
כל כך רציתי שתהיי האור שלי,
אבל את, כמו הירח,
רחוקה ויפה,
בלתי ניתנת להשגה...
אז מה שנשאר זה רק להסתכל,
ליהנות מהאור ולנסות לא לבכות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|