ודאי שחושב עלייך פה ושם
אבל האהבה פרחה לה מזמן.
אף אחד לא טרח כה קשות
אותך לרצות (למעט אולי החוקי),
אף אחד לא ירד לחקור
נפשך שבכפור (אפילו לא החוקי),
כמו שעשיתי זאת אני בשמחה,
כמו שהתגאתי בזו האהבה,
כמו שרציתי הטוב למעננו,
בלי לחשוב על מה שיקרנו...
אבל כל זאת היה פעם
בימים ובלילות של טעם
אבל זה היה פעם...
ואז אמרתי: "אחרי הסוף אין כלום"
וגם אמרתי: "או הכול או כלום"
ועם שתי האופציות האלה בידיעתך
הכל נותר והיה לשיקולך,
אך לגלוש לאופציות אחרות
ולא לתת לאהבה להסתלק בכבוד?!
תני לזוכרך לטובה,
אנא, השארי ראוייה
אם פעם עוד תשני דיעה
ובלבי תיוותר אלייך פינה,
אבל עד אז... רק לפי מה שנקבע
בין שני בוגרים שלקחו החלטה.
16/02/02 |
