ארבל הכרמלי / נזכר בך |
באתי אל שדותיך עד הלום
והנה מתענה מכשף מלותייך
בזוהר סתרים החושף ירכיים,
לאט ודרך בך, כבדרך החולות,
מגשש בך עם להט התשוקות
במסע חלומות
אל גבע ירכייך
במגע נפתל וחמים בשוקייך,
קשוב וחופשי -
מתערטל אל מול הראי
ונזכר כי ביום זר מימים
היה זה עורך שאת דמי הצית.
30/12/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|