ארבל הכרמלי / נותרתי זאב בודד |
אך לא מצאתיך -
בא הלילה ולקחך
ונותרתי כזאב בודד,
מיילל אל צלליתך
אשר חתמה מכתבך.
עיניי פיללו לנס
שאולי שיר ופרח על סף דלתך
יתנו לאביב להיכנס
ואוכל שוב לפזם
אל מול גופך.
ארד אל חלומי
ושם תקווה למחר אצית;
שרק לא תתגנב המציאות
אשר כפתה את הבדידות.
25/11/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|