גרא שכטר / אחרי מותי |
אותי שום איש
כבר לא יזכור.
מי הוא היה,
מה פעליו,
מה הוא בכלל עשה?
כמה ימים לזכרון,
מילים על מצבה,
תחלוף שנה ועוד שנה
שום איש איננו בא.
להימחק כך, נעלם,
בתהום הנשייה,
למי אכפת,
מי כלל זוכר?
הכל נשכח, עובר.
כל בני אנוש
על זמן שאול
חיים ללא תקווה.
מה שקורה,
עם מי, עם מה,
זמני, נגמר, היה.
לכן כדאי
כל עוד אפשר
לחיות ולאהוב,
כי הרגעים שאין כמותם,
כבר לא ישובו עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|