א י ל ו   ה י י ת י,
שתי מילים
מתרוצצות בי
שוב ושוב.
כל פעם אחרי ש...
תוהות המחשבות.

מה שהיה קורה,
לולא אמרתי,
לולא פגעתי,
לולא בגדתי,
לולא ויתרתי,
לולא ידעתי,
לולא פחדתי,
לולא...
לולא...
היה הכל נפלא?

אולי הייתי איש חשוב
יושב על הון גדול,
אולי הייתי איש נשוי
שלושה ילדים ,חתול.
אולי הייתי מלומד
ידוע ומוכר,
אולי הייתי איש שלו
חופשי ומאושר.
אולי הייתי עוד איתך,
אוהב ונאהב,
אולי היתה איתך תקווה,
ללכת אל הרב.
אולי...
אולי...
איש,איש מחשבותיו.

אבל תמיד ש...
לא ידעתי,
לנהוג בהגיון.
הססתי,או פחדתי,
הפגנתי בטחון.
תמיד הצלחתי לפספס
את רגע האמת
ומה נותר לומר, בכלל,
אולי אחזיר את הגלגל?
אחיה שוב מחדש,
יש אפשרות לנס?
או להבין,ללמוד לדעת
תמיד ש...זה קורה
לתת הרבה יותר משקל
לכובד הרגשות,
ולא לתת לש....לקרות?