איך פגעו בך, ילדה
פצעי נשמתך כשרף על עורך.
לבנה, חשופה, איך פגעו בך?
וידיי המלטפות מפחדות ללטף
וליבי האוהב מפחד לאהוב
חיבוקי שנשאר ריק וכואב
רק רוצה את פצעייך לשטוף.
איך אוכל לגעת,
בלי להכאיב, בלי לשרוף
כשרבים לפני איכזבו
את גופך צרבו בידיהם
צלקות, צלקות.
את עינייך כיבו מילותיהם
צלקות, צלקות.
וידיי המלטפות מפחדות ללטף
בליטופן העדין כמו חתכו בעורך
מה אוכל לומר, איך אוכל להעלים?
את הכאב שסוחב עברך.
רוצה שמגעי לא יכאב לעולם
לא ישרוף, לא יצרוב, שתוכלי לו.
שלעולם לא ירתע גופך מידיי
שליטופן ירפא את פצעייך לאט
שליבי יאהב אותך מספיק
כדי להשכיח כאבייך לעד. |