|
מביטה לאחור
מוזגת תה געגוע
לכוסות בלויות
מערבבת מנטרה סכרינית
אותיות לימון או חלב
וחותמת דבש
מרגישה בויתור
פורשת מצעי זמן
על מיטות גמורות
מערכת מצעי ירח
ציפיות משי רחוק
וחולמת פוך
פרידה כבר ארוזה
מזוודה יחידה
דוחסת שנתיים וקצת
מברשת שיניים אחת
מזכירה שאני שוב בודדה |
|
אני מרגיש כאילו
שהלכה לי הבמה!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, בתגובתו
על מעשה היוצר
הדביל מהטכניון
שהרס את הרוח
הטובה של הבמה,
והוציא את המרצע
משק האשכים שהוא
נמנם בו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.