מחזיק את עצמי ער עוד קצת
אני לא אצליח להירדם עכשיו.
העיניים קצת דומעות וכבדות
אבל אני אמשיך להתהפך במיטה שעות.
טלוויזיה בלי ווליום והמסך מדבר אלי בפנטומימה
ומהחדר הסמוך שומע נחירות של אבא ואמא.
הכל בחוץ שקט ובפנים העולם מתהפך
שאיפות ומטרות, שנראות רחוקות
מתקרבות מהאופק אל תוך החלום.
יללות חתולים מפריעות לי לקלוט
מה אמר הבחור עם הווסט והשוט
לאישה הצנומה שעמדה בפינה ובכתה בכי שקט.
בערוץ מחזורי יש שידור מקומי
שהרייטינג שלו בטח קצת אכזרי
ואני רק מחכה שאיש החול אלי כבר יגיע.
הכל בחוץ שקט, אבל בפנים העולם
מסתובב סביב צירו בכיוון ההפוך
שאיפות רחוקות שתמיד נכנסות לחלום
מתרחקות לאור יום ובלילה חוזרות
אולי השאיפות, המטרות, הן בעצם מפלצות? |
