ברגעים שבהם הכל נראה טוב ויפה,
אנשים רוצים לעצור.
ברגעים שהרוע שולט,
אנשים רוצים להעביר אותו כאילו לא היה.
אם לוקחים את החיים בקלות אפשר לאבד אותם,
אבל הצד השני והחשוב הוא שאפשר לא להיפגע...
פגיעה מבן אדם זה דבר כואב,
גם אם זה מילולי וגם אם זה פיזי.
לפעמים נראה שאפשר לשלוט על הכל,
אבל אז מגלים שבעצם פוגעים באנשים יקרים וחשובים בלי שליטה
ובלי כוונה.
זה קורה גם על הצד השני, שנפגעים מאנשים
ואז יש מחשבות: אם זאת היתה הכוונה, אם זה היה מתוך כעס ואולי
זה בתת מודע...
פגיעה במישהו כואבת יותר מאשר להיפגע,
כי עצם הפגיעה ללא הרצון לפגוע גורמת לתחושה רעה ולכעס עצמי.
הבעיה הכי גדולה היא שאין לפגיעה פתרון...
זה חייב לקרות בחיים,
אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה ולא לשים לב לכל מה שאנשים
אומרים,
כי הם בסה"כ מקנאים...
אבל חייבים לשים לב למה שעושים,
כי זה לא נחמד לפגוע באנשים...

בנסיעה באוטובוס באה לי העצבות וזה מה שיצא...