אני במנוסה, בורחת ממך.
בוכה, חושבת, הולכת, רצה, מתנשפת
עוזבת אותך, מאמינה שזה נגמר.
פתחתי דף חדש נקי ולבן,
יצאת מחיי!
החלוק הלבן על גופי כרוך,
הקירות התכולים אותי מקיפים.
היה לי חלום,
על ילדה קטנה תכולת עיניים,
עם צמות ארוכות,
זוהי ילדתנו, פרי אהבת הטירוף.
היא כבר מזמן נרדמה...
החלום נמוג, אך לא כך הטירוף.
למרות מנוסתי אתה עדיין כאן איתי
החבורות בפני הן ההוכחה.
אמרת אוהב, אך זה היה כואב.
התחלקה לך סתירה.
אמרת מצטער,
אך שוב חזרה לה הפגיעה.
האחות במחלקה אמרה, יהיה בסדר,
זה יעבור.
אך לצערי שוב התחיל הסרט של חיי...