טליה מוו / כותבת |
הארון שיש לי מאז שאני זוכרת את עצמי.
הבגדים של אתמול.
הבגדים של מחר.
המזוודה ליד הפתח ללא הדלת.
הגשם שבחוץ מטפטף לתוך הבית דרך הסדקים שבתקרה,
והדלי שמתחת כבר עולה על גדותיו.
שירים ישראליים ישנים מתנגנים ברדיו הזה,
שחוזר על אותם שירים כבר 4 שנים.
אולי קצת יותר.
בחדר השינה השני, מאחרוי הוילון שמשמש כדלת, יושבת ילדה.
יושבת וכותבת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|