היום הייתי לבד.
ולמרות שהיה לי את כל התשובות
וידעתי הכל,
ולמרות שאת ישבת לידי
לא היה פה אף אחד.
יושבת עם סיגריה,
חושבת על כל היופי מסביב
עד שמבינים את המהות
אין למי לספר.

התקשרתי אליך-
היה תפוס.
אפילו לך לא יכולתי לספר,
לספר שהבנתי.
כל אחד הוא שקרן בפוטנציאל
גם אתה, למרות שהבטחת שלא.
עד שמבינים ששווה ללחום
עד שיודעים שאפשר לנצח
ושלמרות כל הזבל מסביב אפשר להתמודד
אף אחד לא רצה לשמוע.

העיקר שיש לי פוטנציאל.
השאלה היא מה לעזאזל עושים איתו אחר כך...?