שבו איתי, אחי
שבו ושמעו על תלאות חיי
אך אין אלה רק צרותי שלי...
אלא בעיקרם צרות בני בריתי
שאת חייהם סוחב אני עלי
אף אל אחרונת מיטותי
אין אלה באים- תלאים-תלאים
אביאם כאחד- כשרשרת הרים
שספגו מהלומות היקום יחדיו
ואמנם לעיתים נפגע האחד
שלמות האחר נפגמה, בלעדיו
אך מה אספר...
היכן אתחיל...
כיצד אתאר,
שמא טוהר יצרם ארעיל...
דעו לכם:
לא רבים יצעדו
היכן שרגלנו שקעה,
ואת מעט מקומות אהבתנו
בלעה לעיתים האדמה
מישורים רבים חצינו
יערות עד ראינו, ואלה אותנו הלינו
בין עמקים, על כרי עשבים
הרחק מקללת העוברים ושבים
ולעיתים
חרבותינו המיתו אלים
אך לא לפעמים-
שכן זהו חלק מדרך חיים
אולם דם שניקז
לא ישוב לעולם
אך יפריח זריחות
בעיניו של אחר
בעיניים אלה- בהם נישאר
חברי מימים- סלחו לי
אם שכנעתי שהנכם כמתים
צועדים אתם, עדיין, בין אותם הערים
וטווים קורי סיפורים
שיאחדו בינינו, יום מן הימים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.