לא חזרת, פתאום, ושוב לבד בבית.
חושב עלייך, מי היית אם היית עכשיו.
מאבק זכרונות שנטשתי כמו ילד
איך עוברים חיים כמו בשיט, נמשך ואין סופי.
וכשהחושך נרדם והאור מתעורר אני מפחד לפקוח עיניים
לראות שאתה לא שם שהזמן לא עומד
אתה ממשיך להתרחק
בינתיים
וחיים לפעמים, לפעמים קצת מתים
אך שורדים במציאות שהיא אחרת
ואולי במציאות אני נעלם ואתה פה,
אני זה שנשאר כמזכרת.
וכשעוד יום יעלה וייקח עוד אחד לא אדע מי עלה לשמיים
עוד מישהו אחד שאולי לא אכיר
יחזיר אותך אליי
נהיה שניים
ורוצה לפרוץ
אך לא משתחרר
מנסה להוציא
לא מצליח
לתפקד
לא יכול
להמשיך
לא אוכל
רק לך אחכה,
איש קדוש שלי
עד שתחזור
לא מלאך
לא כרוב
לא שליח.
מוקדש לאח ולחבר וותיק שאיבד המון ביום הולדת אחד |
