|
מתמוטט מבפנים, שבור לגמרי
מחכה לרגע, ליום שאחרי
שהסערה תחלוף, והרוח תשקוט
מחכה בשקט עד זעם יחלוף.
ומתוך גשם של אבנים, מחפש את התשובה.
לשאלה ששאלתי אותך לראשונה
כשהיינו קטנים עם עתיד ורוד
חשבנו שלנצח נוכל לאהוב.
ואיבדתי יותר משיכולתי לתאר
ורציתי לעזור כשהתחלת לספר
ששום דבר אינו כפי שהוא נראה
שאף פעם בעולם לא תארת לעצמך דבר כזה.
ומתוך גשם של אבנים מאבד את הכעס
על תשובה שביקשתי אני ממך פעם
כשהילדות עוד היתה הדבר הנכון
כי בסוף ההתבגרות חיכה לך האסון.
ותמיד בסוף, כשהאורות כבים
תשאר לבד אל מול הכוכבים
לא בוטח במציאות לא בעולם סביבך
אתה נשאר לנצח רק עם עצמך.
בשם החברות הנצחית ולמען כל חברי הילדות |
|
|
נכון שאומרים
שתמיד יש מלחמות
כשהשליט זקן?
אתם יודעים למה
זה? זה לא בגלל
ששיקול הדעת
שלנו לקוי. לא
ולא. יש תסכית
מאחורי העניין.
אנחנו רוצים
לגייס את כל
הצעירים, ובכך
שהם ימותו, אז
הם לא יהוו איום
לשלטון שלנו. כי
הרי ידוע
שהצעירים הם אלה
שמתמרדים, לא?
אז אנחנו מחסלים
אותם.
שלמנאסר בוועידת
המלכים
המזדקנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.