מיכל אלמוג / הפרידה |
אני צועקת
על דף ונייר
אני אוספת
את כל מה
שנשאר לי להגיד
את כל מה
שלא נשאר אחיד
את כל מה
שכבר אמרתי
את כל מה
שלא חרטתי
על דף ונייר
יושב אני מעורער
חושב על איך לתרגם
את הכעס הזה שאני נושם
בכל יום, שעה, דקה,
בכל רגע אני מחכה.
לא שלי - שלכם,
לא בשבילי אני רושם.
אני רושם בשבילכם
בשביל שאדע
שאולי העולם הזה
יהיה קצת דומה
לעולם הבא.
כי אני כבר אלך
אשכב למנוחה
ואדע שרשמתי
את זו הסליחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|