|
הרגשתי כמו ילד
פוסע בשבילים מוכרים בפעם הראשונה
זכרון עינייך השקועות מלווה אותי.
נפלנו יחד כמו שני פתיתי שלג
רק לתקופה קצרה, עד שהתפזרנו
דמותך היא תמונת נוף ילדותי
ירושלים היא הרקע.
היום אני מבין טוב יותר
פשרם של מבטים שהיו לי חידה ונחקקו בזכרוני
ורק בית ישן מאבן ירושלמית
תמיד תופס אותי לא מוכן.
5.4.05 |
|
|
ברגע זה, 2376
יצירות ממתינות
לאישור. יכולות
הקריאה והריכוז
שלי נגמרו,
ואנשים שאני
עובד אתם עלולים
להיות בין אלו
שאמליץ עליהם.
שמי הוא ג'ק
באוור. אני עורך
בבמה חדשה. וזהו
היום הארוך
ביותר בחיי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.