|
זוהי לא פרידה
רק דחייה של הסבל
בגלל שאני היחידה
שלא חיה באבל
לא חיה את המציאות
שרחוקה כל כך מהדמיון
לא חיה את המזויפות
שקיימת בין כל זה ההמון.
כי לא אכפת לי מה את חושב
כי לא אכפת לי כמה אתה כואב
לי נמאס לכאוב
ולחשוב על אחרים
לי נמאס לראות
איך החיים שלי עוברים
על זיוף ואי אמון
וההליכה אחריי הכיוון
שאני באמת מאמינה בו
אבל אני היחידה
ואני באמת תלויה בו
אולי בעצם זו פרידה. |
|
|
הגעתי למצב
שאפילו בעבודה
הייתי סוגרת את
הדלת של המשרד
ועושה את זה בלי
שאף אחד ידע.
יום אחד שכחתי
לסגור את הדלת.
תפסו אותי קוראת
סלוגנים בבמה.
אחת בפגישה של
"מכורים
אנונימיים
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.