|
לקחתי את תמונתך
וקרעתי אותך.
ידיים
שנגעו בי
וצוואר
שנישקתי.
אוזניים
שלא תשמע יותר כלום
וחיוך השטני-
גזרתי
את אפיך קימטתי
ריחותיי לא יפגשו בו יותר.
שיערך גזרתי
את הכוח לקחתי.
בכיתי,
כל כך בכיתי.
השארתי לך שתי עיניים.
אפילו לא.
אפילו לא.
(אני מנסה להתמודד).
|
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.