|
קם בבוקר עם תחושה של ריקנות
איזה מסכן אני, רחמנות
שלוש בבוקר, דופק (לי) ברכה
כואב הראש כאילו חטפתי מכה
אחת חזקה
איזה מועקה.
לא ישן כבר חודש חודשיים
לא יכולות להסגר העיניים
לא בגלל תשוקת חלציים
שום יחום לא נעליים
מה כבר רציתי?
רציתי קצת חופש
שקט
שלווה
רציתי לי קצת אהבה
קצת קצת אפילו לרגע
מאידך
רציתי רק שלושים שניות איתך.
אולי זה נשמע אנוכי
אבל מותר לי לחשוב לפעמים על עצמי
רק לפעמים
עושה חושבים
כואב בלב וגם בראש
לחשוב על אנשים שיודעים רק לדרוש.
לא כזה העבד הנאמן
לא דורש לא תחמן
לא חמור מחורמן
מה כבר רציתי?!
רציתי רק שקט
חום
אהבה
לשבת ברוגע ושלווה
אני אחד שמסתפק במעט
יספיקו לי שלושים שניות איתך
כל הזמן הזה ידעת. |
|
|
"כן, ככה. כן,
כן, זה טוב...
כן, ככה יותר
טוב. יותר
למעלה... לא,
לא, בעצם למטה.
עוד למטה...
עוד... עוד...
כן! בדיוק שם!
קצת ימינה...
זהו!!!"
"יא-אללה, כמה
בלאגן את עושה
בשביל לתלות
איזו תמונה
מסכנה!"
(מתוך ספר
הדיאלוגים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.