גיא גוסטינסקי / הימים |
בקלילות, שלווה, ישבנו כולנו כאחים באחווה,
איך רחפנו ביניהם כמו אבקנים המתעופפים מהפרח,
בקלילות רבה שאין מאתנו בעבר חווה.
איך השמש העירה את פנינו,
בחום, בהירות מסנוורת, לא יכולנו לראות מה מול עינינו.
אלה היו הימים,
הם עוברים,
כמו אבקנים,
כמו אחים בחייהם מתקדמים,
גם לנו מותר
מה?
לא?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|