חורקת שיניים
ולמרות שזה עושה לה צמרמורת בדיוק כמו לשאר מסביב
אימצה לעצמה הרגל משונה
להכאיב לאחרים כתחביב
סוטה מדרך הישר
אך סוללת לעצמי את הכביש הבטוח
מפזרת סימנים
שילכו אחריי
והצל שלי הוא שמטשטש את עקבותי
בהרגשה של צורך
נסוגה לאחור
מגרשת כל תלות
ובוחרת שלא לבחור
והם אומרים, לוחשים, צועקים, צורחים לי:
את היית יפה לפני שהוא בא
ואיך כבר הכל השתנה לו
את עדיין יותר מכולן אבל איכשהו מקום אחרון
זה לא נותן לך לישון
כי הוא גורם לה לחיות את הרגע
מבלי להבין את המשמעות
כשהוא מרגיש אז הוא אומר לה
איך שזה בא לו בקלות
הוא משקר אותה
עם אותו המבט
הוא כבר משכר אותה כמעט
|
